בצוק העיתים אין ברירה, חובה לבדוק אפשרויות של חשיבה אחרת, "מחוץ לקופסה":
הדרך היחידה להגיע לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתינאי, פתרון שיאפשר הפניית כל האנרגיה והמשאבים המושקעים כיום בסכסוך לכיוון של שיקום, פיתוח ושגשוג, הינה להתרומם לגבהים שיאפשרו לראות את הסכסוך בפרספקטיבה טובה של ההיסטוריה ארוכת השנים של ארץ ישראל. רק מפרספקטיבה זו ניתן לראות את השורשים האמיתיים של הסכסוך. רק על סמך שורשי אמת אלה ניתן לבנות פתרון יצירתי, צודק ובר קיימא לסכסוך בארץ הקודש!
ואכן, באופן מפתיע ביותר, מתברר שקיים פתרון יצירתי חדשני, שנראה תחילה כפנטזיה חסרת תקדים – תהליך רב-שלבי של התחברות הצדדים לסכסוך לעם אחד. רעיון מדהים זה, שלמראית עין הינו תמים ביותר ולחלוטין חסר כל סיכוי, נתמך על ידי שורה מכובדת של מחקרים לגבי זהות הפלשתינאים ממערב לירדן כמפורט בהמשך.
ההידרדרות הגדולה שהמיטה ההנהגה הפלשתינאית על הציבור הפלשתינאי, כולל מצב רבים מנאמניה המסורים ביותר, לצד רמת השחיתות הגבוהה שנתגלתה בהנהגה זו, וזאת על רקע התקוממות הציבור בארצות ערב נגד הנהגותיהן, וההידרדרות הפנימית שבאה בעקבותיה, כאשר במקביל ישראל נתפסת כאי פורח של חופש, הצלחה ויציבות, כל אלה יוצרים קרקע בשלה אצל הציבור הפלשתינאי למימוש הפתרון. אולם, אין בכל אלה כדי לאפשר את הפתרון המוצע, וודאי שלא אצל הצד היהודי.
כאן נכנסים לתמונה המחקרים האמורים לעיל. מחקר אנתרופולוגי מקיף, מחקרים גנטיים שונים, מחקר היסטורי-דמוגרפי ומחקר היסטורי-גיאוגרפי, פורסמו כולם החל משנת 2000 ומפורטים בספר לא ישא אח אל אח חרב וכן תמציתם פורסמה בספרון ההתחברות. כל אלה מחזקים את עבודתם המקורית של דוד בן גוריון ויצחק בן צבי (נשיאה השני של ישראל) ואחרים, בהצביעם בברור על ממצא מדהים, שלרבים קשה להעלות על הדעת דבר מפתיע ממנו:
רוב גדול ומוצק ביותר (90%-80%) מתוך הפלשתינאים החיים כיום ממערב לירדן (כולל ערביי ישראל), הינם צאצאים של עם ישראל, שאבותיהם אונסו להמרת דת, בעיקר לאיסלם. כלומר, מרבית הפלשתינאים של היום ממערב לנהר הירדן הם בני עם ישראל שנשארו בארץ לאחר מרד בר כוכבא ובצוק העיתים נאלצו להמיר את דתם מתוך אינוס.
ערנותם של מנהיגי הציונות בעבר לממצא זה, כאשר בן גוריון ראה בו בסיס לפתרון עתידי של בעיית ארץ ישראל, מדגישה עוד יותר את החובבנות של הפוליטיקאים הישראלים בדורנו. כפי שאכן מתברר, חובבנות זו אינה מסתכמת באי-הכרת האילוצים הפועלים על הצד השני. היא מתחילה עוד הרבה לפני כן – באי-הכרת עצם זהותו של הצד השני.