להבדיל מהמצב הסבוך מול איראן הדורש שיתוף פעולה מצד מדינות רבות, ההשתחררות מהמבוי הסתום בענייני השלום, השיוויון בנטל והצדק החברתי, הינה כולה בידיה של ישראל. לפיכך ישראל נדרשת להציע פתרון קביל חדש לסכסוך, לפחות כאופציה חלופית, כדי לפרום את הפלונטר בו היא נמצאת, ולאפשר לצדדים עתיד טוב יותר.
רעיון המדינה הדו-לאומית, המוצג כתחליף לפתרון שתי המדינות, כבר הוכיח עצמו כצרה צרורה במקומות אחרים והוא יוצר בעיה דמוגרפית קשה המסכנת את צביונה של המדינה כמדינת העם היהודי.
במקביל, הימין הישראלי אינו מסוגל לגבש תוכנית שלום אחת המקובלת עליו, שלא לדבר על כך שהתכניות הרבות המוצגות על ידי אנשיו אינן מקובלות על גורמים אחרים.
התוצאה – רבים הגיעו למסקנה ההגיונית, על כך שאפסה האפשרות להשגת שלום.
מסקנה זו מוצדקת אולי עבור כל המחפש פתרון הנראה פשטני.
לעומת זאת, לנוכח הבעייתיות הקשה ביותר של העדר השלום, ולאור יכולתו המרשימה של עם ישראל להביא לעולם פתרונות חכמים בנושאים רבים ומגוונים, הגיוני ביותר שעם ישראל יביא פתרון דומה גם לבעייתו הקשה ביותר. כפי שיוצג בקטעים הבאים (בכותרות העוקבות), מתברר שהשלום כבר מתדפק בשקט על הדלת, ורק דרושים אנשי ציבור אמיצים שיתפנו לרגע קל משאון הסכסוכים כדי להקשיב, לפתוח ולהיפתח.