ההפתעה הגדולה

בנקודה זו ההפתעה והדרמה
מגיעים לשיאם הבלתי יאמן!
ברמה של מה שנקרא בעולם
בתואר "פרופרציה תנ"כית".
בפתיחת אתר זה סופר על נתיב הייסורים
מאז חורבן בית שני.
אבל זו לא היתה תחילת הייסורים:
ייסורי העבדות במצרים הסתיימו באותות ובמופתים
ובבניית מדינת ישראל הראשונה.

נתיב הייסורים הבא התחיל בחורבן ממלכת ישראל,
בהגלייה ובחורבן בית ראשון.
מחצית מהיהודים הגולים חזרו לארץ
והקימו את מדינת יהודה. עוד כמחצית נשארה בבבל.
אבל עשרה שבטים הפכו לאבודים.

סיום מלא של נתיב הייסורים של עם ישראל
כולל גם את סיום קטע הייסורים מאז החורבן הראשון.
משמעות הסיום כוללת את החזרת האבודים לעמם.
השלום והביטחון המלאים בארץ אינם מושגים,
כי לעם ישראל מצפה עתיד גדול לאין שיעור
מאשר סתם שלום בארץ:

גם כאשר המצב מול רוב מדינות ערב משתפר,
עדיין נבצר מעם ישראל להשיג את השלום הקטן יחסית בהיקפו, מול הפלשתינאים.
ככל שמדינת ישראל מצליחה ועושה חייל כיום, היא עדיין חיה במגבלות של עם קטן.
יש בישראל שדיברו על היותה מעצמה. ואז בא החמאס הקטן ושם דברים במקומם:
חוששים שהחיזבאללה השקוע עד צוואר בסוריה יתקיף עם עשרות הרבות של אלפי טיליו.
מקבלים צעירים הרוצחים יהודים ביו"ש כולל בירושלים.

אמנם מדינת ישראל כבר הפכה לזנב לאריות.
זנב חזק, גמיש' וזריז, אבל זנב שאינו מצליח להתמודד אפילו מול בלוני תבערה.
הס מלדבר על התמודדות מוצלחת מול עמים גדולים,
בעלי תעשיות נשק חזקות ורחבות בהרבה,
בעלי יכולת להעמיד צבאות גדולים לאין שיעור.
לא רציני לדבר על התמודדות לבד מול מעצמות כיום ואפילו, אף שבמידה פחותה בהרבה,
מול חלק מאלה שהיו מעצמות רק בעבר. איראן למשל.
בהקשר זה נשאלת השאלה:
האם עם שנועד להיות עם סגולה אמור להישאר זנב לנצח? האם אין זה נשמע אבסורדי?
בגולה היהודים היו תלויים ברצון השליט הזר.
הקמת מדינת ישראל צימצמה את התלות לשליטי מעצמות:
פעם אובמה, פעם פוטין, פעמיים בוש..

כיצד ניתן להבטיח את שלום עם ישראל לטווח ארוך?
וזאת ללא תלות רצינית באחרים ובניסים?
עד מתי נמשיך לשיר בזמן סדר פסח:
"אלא שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו
והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם?"

הקדוש ברוך הוא כבר החליט שהגיע זמן לשינוי.
אבל הוא יעזור רק למי שיעזור לעצמו.
כך הגיעה השואה ומיליונים שהאמינו בהצלה
עד הרגע האחרון ולא טרחו כלל להינצל, הושמדו.
מי שכן טרח, היה נחוש דיו כדי להביא להקמת מדינה
ולהצלחתה בכיוונים השונים
למרות שתמיד היו מי שרצו לכלותנו.
היום שוב יש העומדים עלינו לכלותנו.
הפעם אלה ממשיכי דרכו של אחשוורוש.

והשאלות נמשכות:

האם מישהו שאל את עצמו
מה נפל פתאם על הנשיא טראמפ
בנושאי ירושלים, אונר"א, הגולן,
חוקיות ההתנחלויות ולכאורה סיפוח?

האם מישהו חשב שכל אלו הן סתם
התפרצות תמוהות של הג'ינגיי מהבית הלבן?
רבים יודעים שהדבר נעשה בלחץ מנהיגי המצביעים
האוונג'ליסטים. אבל האם מישהו בדק מדוע אחרי
רדיפות יהודים בגלות על ידי אנטישמים נוצרים
במשך למעלה מ-1600 שנים,
פתאום נמצאו עשרות מיליונים של נוצרים אוהבי ישראל?

בתקופתנו האוונגליסטים כבר מתביישים לדבר על כך בגלוי,
ואף שלא בגלוי. זאת על כי לועגים להם על העניין ועל איזכורו.
אבל בשנות ה-80 של המאה העשרים
אמר בפירוש כל שבוע בטלוויזיה,
מנהיגם המפורסם דאז, הרועה (pastor) הרברט ארמסטרונג,
כי האוונגליסטים בארה"ב הם צאצאי חלק משבטי ישראל האבודים
שעברו מאירופה,שם התנצרו, לצפון אמריקה.
הסבריו הופיעו בכתב בירחון באנגלית בשם
"האמת הפשוטה" שפירסם והפיץ.

בימיו מתנגדיו לא זכו לבמה טלוויזיונית מספקת
והוא לא נקרא בתקשורת הזוי.
אבל, לאחר מותו ב-1986,
היו מי שדאג שדבריו ופרסומיו יוצנעו ויגנזו.
מאז מספר האוונגליסאים בארה"ב כבר הוכפל.
רובם, לא כולם, מזרע ישראל,
אבל כוחם הפוליטי הולך ועולה.

בימינו אלה מתברר שהאמת קצת פחות פשוטה,
כי האוונגליסטים, המונים עשרות רבות של מיליונים,
אינם היחידים.

המפורסמים ביותר בהיותם זרע ישראל
(ביטוי הלכתי המצביע על מקור בעם ישראל),
הם עשרות רבות של מיליוני הפשטונים מאפגניסטן,
מפקיסטאן ומהודו.
מחקרים רבים הציגו שרובם הם צאצאים של שבטי ישראל האבודים.
רובם נמצאים במצוקה ויוצרים באפגניסטן
סכסוך בלתי מסתיים במסגרת הטליבאן.

אבל ישנם אחרים, רבים עוד יותר, שאינם כה ידועים
ובודאי לא מפורסמים. רק מי שיגעו, מצאו אותם.
חלקם עברו מארץ הפשטונים מערבה לאירופה,
ומשם חלק הגיעו לארה"ב כאוונגליסטים.
חלק נוסף עברו דרך ערב לדרום אפריקה ונקראים כיום למבה.
חלק אחר עבר מזרחה ובשלב זה נשאיר את זהותם כיום
כהפתעה מדהימה לעתיד.
גם כל אלה עדיין אינם חזות הכל.
כולם היו קיימים בכל הדורות מאז חורבן בית ראשון.

מה קרה לעם ישראל ולאבודים מקירבו מאז החורבן"?
קשה להאמין, אבל לימדו אותנו שתמיד היינו קטנים
ולכן אחרים הצליחו לכבוש את ארצנו.

אבל הסיבות לכשלונות היו אחרות. לא גודלנו.
רק שאלה שהיו אחראים לכשלונות
לא רצו להודות באחריותם.
אז התרוצים היו ונשארו עד היום עניין היותנו עם קטן.

קשה להאמין, אבל עם ישראל השלם(!)
בפזורותיו היה בעת חורבן בית שני,
לפני אלפיים שנה, העם הגדול בעולם!!
ברוב התקופות מאז, העם היהודי,
הפצל היחיד שזהותו היתה ברורה, היה מושפל וסובל.
רוב האבודים לא מצאו תועלת רבה בהשתייכות גלויה לעם ישראל.
סכנות הכרוכות בכך לא היו חסרות.
המרות דת המוניות כלפי חוץ, הסירו סכנות נוספות.
המרחקים באמצעי התחבורה באותן תקופות היו גדולים.
אמצעי התקשורת דלים ביותר.

לעומת זאת בתקופתנו, כאשר מדינת ישראל קיימת,
ויתר על כן, פורחת ומקנה גאווה לעמה בימים כתיקונם,
אבודים רבים ברחבי העולם נזכרים במקורם הישראלי-יהודי.

אמנם רבים נישאו בנישואי תערובת ונטמעו,
למרות שחלק מהגנים שלהם נמצאים גם כיום אצל צאצאיהם.
אחרים התנתקו גיאוגרפית מהקהילות השונות וגם הם נטמעו.
אבל קיימות עד היום קהילות שנשמרו וקלטו רק מיעוט של זרים.
רק זהותם הרשמית כבני עם ישראל אבדה לכאורה.
לכן הם נחשבים לאבודים. מדובר במאות מיליונים.

מה מונע מהפשטונים המוסלמים החיים במצוקה
להכריז קבל עולם על השתייכותם לעם ישראל?
הסיבה היא הבעיה רבת השנים של ישראל עם הפלשתינאים
המוסלמים הסובלים. לא רק שלפשטונים עצמם יש בכך בעיה.
גם בקרב שכניהם המוסלמים קיימת שנאה לישראל
מאותה הסיבה. כל הרוצה להכריז בגלוי על שייכותו לעמנו
מסכן את עצמו.

מובן, אבל מדוע האוונגליסטים אינם פוצים יותר פה בכיוון?
אף אחד אינו מעוניין להראות הזוי. כמו האתר הזה.
אז יש בקירבם ידיעה שבשתיקה.

הכל מצויין ויפה,
אבל היכן הקשר לסיום הסכסוך בארץ?
לשם מה הוכנס נושא השייך לעתיד כל כך רחוק
לדיון בבעיות זמננו?
סיום הסכסוך בארץ יאפשר השבה של
קהילות "אבודות" ברחבי העולם המוסלמי.
מדובר בהשבה לאומית ללא התעסקות בהמרות דת.
גם זה אינו פשוט.

אז יש לנו עוד סיבה טובה לסיים את הסכסוך בארץ.
אבל האם יש בכך כדי להקל על פתרון הסכסוך?
התשובה היא שחלק גדול מהפלשתינאים ערב הקמת מדינת ישראל,
היו יכולים בקלות יחסית לטעון ובהצלחה, שהם יהודים.
מעטים אכן נהגו כך ולא נתקלו בבעיות רציניות
מצד היהודים החדשים יחסית לארץ.
אבל הרוב לא האמינו שהיהודים ינצחו את צבאות ערב.
כדי לא להיפגע מהערבים,
מתוך שלא העיזו להמר על נצחון ישראל הקטנה,
העדיפו להישאר חלק מהאומה הערבית הגדולה.

כיום, מעבר לכך שהאומה הערבית
כבר אינה נראית כה גדולה וישראל נראית חזקה,
יש ערך לא מבוטל בהצגה למהססים שבקרב הפלשתינאים,
שהאומה הישראלית אינה כה קטנה.
וזאת אפילו עוד לפני שאיש מהשבטים האבודים הספיק לשוב למקורותיו.

לסיום ההסבר על ההפתעה הגדולה ולחזרה לדף הבית והמשכו –
נא לסגור לשונית זו של הדפדפן